31.3.2004

רוּח קדם

רוּחות מנשבות מקדם. פּעמים הן הקלה של משׁב רוח ופְעמים הן בּשׂורה של חמסין ומחנק. חלקן נושפות זיכרון קסום ומפואר וּמרוות בּו צימאון גדול וחלקן מבקשות להן דרור בַּים רחב הידיים.
לכל אחד מְשיאות הן מִנחה וכל אחת מהן פּורטת על מיתרי נבל אחר. .
שאלו את יורדי הים על ריחן, שאלו את יושבי המרפסות. אלו ואלו יעידו כי דבר לא ישווה למשב רוח מקדם, הנושאת את ניחוח עדן.
שאלו את נוודי המדבר על טבען - עבורם הן רוחות חמות קופחות וצורבות בכּאב חסר רחמים. בלילות הקרים הן מבקשות לשאת חן או וללטף צוואר ופנים. עוצמתן, הם יאמרו, בנשיפה האחת המעוררת את גרגרי החול משנתם.
שאלו את האומנים כיצד רוחות קדם , רוחות של מזרח עתיק, מביאות מימד ויזואלי של מחשבות.
הפורצלן הסיני הכחול הועתק להולנד, בהודו ציירו בכתבי קודש מיתולוגיה ואגדות תוך שימוש באומנות סינית ופרסית. המונגולים ציירו מיניאטורות באגרות וספרים כתיעוד חיי היום יום של האצולה..
רוחות קדם עתיקות מתערבלות ובהשפעתן משתנה הוויה שלמה של אומן. גם כשירצה להעתיק או לחקות אומנות מזרח לא יוכל להתעלם מטכניקות אחרות שהוא מכיר, כך שיצירתו המתחדשת ניזונה מהקרקע עליה הוא ניצב ומאותה רוח קדם. כמאמר סיני, "לימוד היסטוריה עתיקה, מסייע בלימוד רעיונות חדשים".
סיפורי דת כהיסטוריה, קסמו לי תמיד. בעת קריאת התנ''ך, ראיתי דמויות ססגוניות מסיפורי שיר השירים, בתיאור גן העדן, בזיקה לארץ ישראל ונופיה ובתקומתו של עם. אמונה, אהבה, מנהגים וטקסים מצאו להם ביטוי באומנות בכל תקופה. אפיריון וחופה היו בשימוש בתרבויות עתיקות וחדשות. צבעוניות עזה אפיינה רבות את הציור המיתולוגי ושבתה את חושי..
עם פתיחת גבולות והתחככות ממשית עם אוכלוסיית המזרח, רוחות שונות הגיעו, רוחות קיסריות וגם סתם רוחות של חול. אפילו בשעה זו הן סותרות וסורקות חליפות, את ענפי העצים ובעיקר את חושינו. אז צאו לכם למסע קצר מענג בין נבטי היצירה האחרונה שלי ותיהנו.


שרה רז